בנם של נחמה ומעוז. נולד ביום י"ט בניסן תשס"ג (21.4.2003). אח תאום של טל ושניהם אחים לברק, שחר, שיר ושקד.

אביב גדל ביישוב הקהילתי דתי נווה צוף שבמערב הרי בנימין. הוא היה ילד טוב לב ועדין, שדבק תמיד באמת ורדף אחרי הצדק. ידע תמיד לעמוד על שלו, דיבר מעט ועשה הרבה ומעולם לא התרברב בהישגיו.

בצעירותו היה חניך בתנועת "בני עקיבא" ביישוב, וכשבגר הדריך קבוצה של ילדים צעירים. אביב התייחס לחניכים בכבוד רב ודיבר אליהם בגובה העיניים. הוא דאג להם ונתן לכל אחד את התחושה שאין חשוב ממנו. הוא היה מדריך משקיען ורציני, אח גדול לחניכים, אך גם בעל רוח שובבות ושטותניק כשצריך. בתום שנת הפעילות החניכים התקשו להיפרד ממדריכם האהוב, ואביב ניחם אותם במשפט "אל תבכו כי זה נגמר, תחייכו כי זה קרה".

בתיכון למד במושב נטור – בישיבה התיכונית חקלאית "רגבים בגולן", השמה דגש על פיתוח אחריות בכל תחומי החיים ובניין האישיות מתוך עמל: עמל בעבודת השם ובעבודת המידות, עמל בעבודת האדמה ועמל בלימודים. לאחר סיום הלימודים המשיך ללמוד ב"ישיבת משה" ביפו. ראש הישיבה תיאר את אביב כבחור של נתינה אינסופית, שקט, מלא ענווה, אך עם עשייה נרחבת ומחויבות עמוקה. הוא היה חרוץ והרבה בלמידה – בלימוד אמונה, גמרא או כל דבר שהעמיק את אהבתו לתורה ואת הקשר שלו עם חבריו. היה תמיד הראשון להתנדב לכל דבר שנדרש ואף פעם לא חיכה שמישהו אחר ימלא את המשימה במקומו.

ביום 21.3.2023 התגייס לצה"ל ושירת בחיל רגלים כקלע חוד ונווט ביחידה הרב-ממדית – יחידת קומנדו מיוחדת של זרוע היבשה, הידועה גם בכינוי "יחידת רפאים". אביב התגייס ליחידה מתוך תחושת שליחות אמיתית ואהבת הארץ ועד מהרה השתלב בה. כמו תמיד, היה הראשון להתנדב ולא פחד להסתכן.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

כשפרצה המלחמה אביב היה עדיין במסלול ההכשרה כלוחם ביחידה, ולאחר סיום המסלול החל לקחת חלק בפעילויותיה של היחידה בגזרות השונות.

בלילה של 29 באוקטובר 2024 אביב השתתף בפעילות בעיר ג'באליה שבצפון הרצועה. הכוח שלו תר אחר עמדות צליפה ונכנס לשם כך למבנה נטוש. לאחר שהכוח טיהר את הקומה ראשונה החלו החיילים לעלות לקומה השנייה. בשלב זה הופעל מטען רב-עוצמה, וכתוצאה מהפיצוץ נהרג אביב ועימו שלושה לוחמים נוספים מהיחידה: מפקד הצוות סרן יהונתן (ג'וני) קרן, סמל ראשון נאור חיימוב וסמל ראשון ניסים מיטל.

סמל אביב גלבוע נפל בקרב ביום כ"ז בתשרי תשפ"ה (29.10.2024). בן עשרים ואחת בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים. הותיר אחריו הורים, ארבע אחיות ואח.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל ראשון.

ספדה לו אימו: "אביב יקר ואהוב שלנו, לא מאמינה שאנחנו עומדים כאן היום בהר הרצל, בהר הגיבורים, שגם אנחנו שילמנו ביקר לנו מכול. איזו אבדה נוראית לנו, לחברים, לעם ישראל. אם אגיד שאני מופתעת שזה קרה לך, אני אשקר. צדיק, אתמול התקשרת ודיברנו שיחה יומיומית של אימא ובן. דיברת מעט ועשית כל כך הרבה. אביב שלנו, ילד מיוחד, שילוב נדיר של עדינות ונחישות, איש של אמת וצדק, של טוב לב וחסד. אנחנו מתפללים שהמוות שלך לא יהיה לשווא, אנחנו גאים בך מאוד בן אהוב שלנו. תודה על כל השנים שבהן זיכית אותנו להיות ההורים שלך".

ספדה לו אחותו התאומה טל: "אביב שלנו, אני לא יודעת מאיפה להתחיל. סוף סוף חזרת אחרי הרבה זמן בסוכות וסיפרת חוויות. רצית להיות משמעותי. את הכול עשית בצניעות וענווה, לא אהבת לספר על ההישגים שלך. היינו צריכים להוציא ממך את זה בכוח. היית פשוט אהוב על כולם. תמיד היינו שומעים עליך מלא דברים טובים. היה קשה לשמוע את זה ממך, היית 'בונקר' ותמיד ניסינו להוציא ממך מידע. תודה על כל השנים שזכינו באח כמוך. תמיד היית מיוחד, אחר, נשמה גבוהה. תודה על כל השנים שזכינו בך ושאני זכיתי בך בתור אחי התאום. תישאר בליבנו לעד, אנחנו גאים בך".

בחודש ניסן תשפ"ה, אפריל 2025, ביום הולדתו העשרים ושניים, נחנך לזכרו ברמת הגולן "מצפה אביב". בצילו של עץ אלון גדול הוצבו שולחן וספסלי אבן וסלע בזלת גדול הנושא לוח זיכרון ואת תמונתו של אביב.

חברת "Wine & Friends" הוציאה לזכרו מארז יינות. על מדבקות הבקבוקים מופיעים תמונתו של אביב ומשפטים שנהג לומר.